Player FM - Internet Radio Done Right
Checked 5h ago
اضافه شده در three سال پیش
محتوای ارائه شده توسط Rabbi Yosef Katzman. تمام محتوای پادکست شامل قسمتها، گرافیکها و توضیحات پادکست مستقیماً توسط Rabbi Yosef Katzman یا شریک پلتفرم پادکست آنها آپلود و ارائه میشوند. اگر فکر میکنید شخصی بدون اجازه شما از اثر دارای حق نسخهبرداری شما استفاده میکند، میتوانید روندی که در اینجا شرح داده شده است را دنبال کنید.https://fa.player.fm/legal
Player FM - برنامه پادکست
با برنامه Player FM !
با برنامه Player FM !
))
پادکست هایی که ارزش شنیدن دارند
حمایت شده
Hayom Yom 28 Kislev - Chanukah Latkes evening and Chanukah Gelt
Manage episode 457970213 series 3320921
محتوای ارائه شده توسط Rabbi Yosef Katzman. تمام محتوای پادکست شامل قسمتها، گرافیکها و توضیحات پادکست مستقیماً توسط Rabbi Yosef Katzman یا شریک پلتفرم پادکست آنها آپلود و ارائه میشوند. اگر فکر میکنید شخصی بدون اجازه شما از اثر دارای حق نسخهبرداری شما استفاده میکند، میتوانید روندی که در اینجا شرح داده شده است را دنبال کنید.https://fa.player.fm/legal
הַנָּהוּג אֵצֶל הַצֶּמַח צֶדֶק
The Tzemach Tzedek would customarily
כִּי בְּאֶחָד מִלֵּילֵי חֲנוּכָּה הָיוּ עוֹשִׂים כְּעֵין פאַרבְּרֵיינגעֶן עִם בְּנֵי הַבַּיִת
On one of the evenings of Chanukah, he would hold a kind of farbrengen with the members of his family,
" וְהָיוּ בָּאִים גַּם כַּלוֹתָיו, וְנִקְרָא “לאַטקעֶס אָוועֶנט
including his daughters-in-law. This gathering was known as a “latke evening.”
וְכֵן הָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן וְאַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי
The Alter Rebbe and the Mitteler Rebbe had done likewise.
בֵּין הַסִּפּוּרִים שֶׁהָיוּ הָרַבֵּיִים מְסַפְּרִים בִּסְעוּדָה זוֹ
The stories and subjects that they passed on at this festive meal
הָיוּ סִפּוּרִים אֲשֶׁר בְּכָל חֲנוּכָּה הָיוּ מְשׂוֹחֲחִים אוֹדוֹתָם
included some that they spoke of every Chanukah,
אַף שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶה בְּשָׁנָה הֶעָבְרָה
even though they had spoken of them the previous year.
אַאַמוּ"ר הָיָה נוֹתֵן דְּמֵי חֲנוּכָּה בְּלֵיל נֵר הָרְבִיעִי אוֹ הַחֲמִישִׁי
My revered father, the Rebbe [Rashab], would distribute Chanukah gelt on the fourth or the fifth night of Chanukah.
Text and Translation courtesy of Sichos in English
501 قسمت
اشتراک گذاریManage episode 457970213 series 3320921
محتوای ارائه شده توسط Rabbi Yosef Katzman. تمام محتوای پادکست شامل قسمتها، گرافیکها و توضیحات پادکست مستقیماً توسط Rabbi Yosef Katzman یا شریک پلتفرم پادکست آنها آپلود و ارائه میشوند. اگر فکر میکنید شخصی بدون اجازه شما از اثر دارای حق نسخهبرداری شما استفاده میکند، میتوانید روندی که در اینجا شرح داده شده است را دنبال کنید.https://fa.player.fm/legal
הַנָּהוּג אֵצֶל הַצֶּמַח צֶדֶק
The Tzemach Tzedek would customarily
כִּי בְּאֶחָד מִלֵּילֵי חֲנוּכָּה הָיוּ עוֹשִׂים כְּעֵין פאַרבְּרֵיינגעֶן עִם בְּנֵי הַבַּיִת
On one of the evenings of Chanukah, he would hold a kind of farbrengen with the members of his family,
" וְהָיוּ בָּאִים גַּם כַּלוֹתָיו, וְנִקְרָא “לאַטקעֶס אָוועֶנט
including his daughters-in-law. This gathering was known as a “latke evening.”
וְכֵן הָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן וְאַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי
The Alter Rebbe and the Mitteler Rebbe had done likewise.
בֵּין הַסִּפּוּרִים שֶׁהָיוּ הָרַבֵּיִים מְסַפְּרִים בִּסְעוּדָה זוֹ
The stories and subjects that they passed on at this festive meal
הָיוּ סִפּוּרִים אֲשֶׁר בְּכָל חֲנוּכָּה הָיוּ מְשׂוֹחֲחִים אוֹדוֹתָם
included some that they spoke of every Chanukah,
אַף שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶה בְּשָׁנָה הֶעָבְרָה
even though they had spoken of them the previous year.
אַאַמוּ"ר הָיָה נוֹתֵן דְּמֵי חֲנוּכָּה בְּלֵיל נֵר הָרְבִיעִי אוֹ הַחֲמִישִׁי
My revered father, the Rebbe [Rashab], would distribute Chanukah gelt on the fourth or the fifth night of Chanukah.
Text and Translation courtesy of Sichos in English
501 قسمت
All episodes
×
דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה It is written: “If there is worry in a man’s heart, he should minimize it (yashchenah).” וְאָמְרוּ רַזַ"ל שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים Our Sages interpret this in two ways: יַסִּיחֶנָּה מִדַּעְתּוֹ (a) he should take his mind off it (yasichenah, spelled with the letter samech), יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים or (b) he should relate it to others (yesichenah, spelled with the letter sin). וּפֵרֵשׁ הַצֶּמַח צֶדֶק On this the Tzemach Tzedek commented לַאֲחֵרִים רַק בְּגוּף that “others” refers to people who are only physically separate from the speaker, אֲבָל מְאוּחָדִים אִתּוֹ עִמּוֹ but are united with him in spirit, שֶׁמַרְגִּישִׁים אֶת עִנְיָנוֹ sensitive to his concerns. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
הַשּׁוֹאֵל בַּמֶּה הִיא הַהִתְקַשְׁרוּת שֶׁלּוֹ אֵלַי You ask: What does your spiritual bond with me — your hiskashrus — consist of, מֵאַחַר שֶׁאֵין אֲנִי מַכִּירוֹ פָּנִים since I do not know you by face…? ..הַהִתְקַשְׁרוּת הָאֲמִתִּית הִיא עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה True connection is attained by Torah study. כְּשֶׁהוּא לוֹמֵד הַמַּאֲמָרֵי חֲסִידוּת שֶׁלִּי When you study my maamarim of Chassidus, קוֹרֵא אֶת הַשִּׂיחוֹת read the sichos, וּמִתְחַבֵּר עִם יְדִידַי אַנְשֵׁי שְלוֹמֵינוּ וְתַלְמִידֵי הַתְּמִימִים יִחְיוּ associate with my friends the members of the chassidic brotherhood and the temimim בְּלִמּוּדָם וּבְהִתְוַעֲדוּתָם in their studies and in their farbrengens, וּמְקַיֵּם בַּקָּשָׁתִי בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וּבִשְׁמִירַת זְמַנֵּי הַלִּמּוּדִים and fulfill my request by reciting Tehillim and maintaining a regular study schedule, הִנֵּה בָּזֶה הִיא הַהִתְקַשְׁרוּת — this is what constitutes hiskashrus. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז [On Shabbos Mevarchim, אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning יוֹם הִתְוַעֲדוּת and to hold a farbrengen on that day. מַעֲנֶה אַאַזְמוּ"ר לְאַאַמוּ"ר בִּיחִידוּת, חוֹרֶף תרל"ה My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], gave the following answer to a question addressed to him by my revered father, the Rebbe [Rashab], in the course of a yechidus that took place in the winter of 5635 (1874-75): הַיֵּצֶר הָרָע נִקְרָא נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית “The Evil Inclination is called the ‘animal soul,’ לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּהֵמָה דַוְקָא not because it is bestial. כִּי לִפְעָמִים הוּא שׁוּעָל פִּקֵּחַ שֶׁבַּחַיּוֹת On the contrary, at times it is like a fox, the cleverest of animals, וּצְרִיכִים לְחָכְמָה מְרוּבָּה לְהָבִין תַּחְבּוּלוֹתָיו so that one needs considerable wisdom to recognize its schemes. וְלִפְעָמִים הוּא מִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשׁ צַדִּיק תָּמִים עָנָו וּבַעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת At times, it even clothes itself in the garb of a tzaddik, who is sincere, humble, and of noble character. בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁלּוֹ הִיא לְפִי מְהוּתוֹ הַפְּרָטִי “Every individual’s animal soul matches his personal nature. וְיֵשׁ אֲשֶׁר מִתְעוֹרֵר חֵשֶׁק גָּדוֹל לִלְמוֹד חֲסִידוּת A person may be aroused by a great desire to study Chassidus אוֹ לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּאֵיזֶה הַשְׂכָּלָה or to meditate deeply on a given abstract concept, וּבֶאֱמֶת הִנֵּה זֶהוּ רַק עֲצַת הַיֵּצֶר though in truth, this is just the counsel of the [Evil] Inclination וּמִתַּחְבּוּלוֹת נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית and the machinations of the animal soul לִמְנוֹעַ מֵעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה וְכַדּוֹמֶה to keep him from praying, and the like. וּנְקוֹט הַאי כְּלָלָא בְּיָדְךָ וּזְכוֹר אוֹתוֹ תָּמִיד “Adopt this principle and remember it constantly: כִּי כָּל דָּבָר הַמּוֹעִיל אוֹ מֵבִיא לַעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל Whenever you encounter something that furthers or brings you to actual Divine service, הִנֵּה כָּל מְנִיעָה שֶׁתִּהְיֶה לְדָבָר זֶה anything that obstructs this — אֲפִילוּ אִם הַמְּנִיעָה הִיא מִדָּבָר הַיּוֹתֵר נַעֲלָה no matter how lofty — הוּא רַק מִתַּחְבּוּלוֹתֶיהָ שֶׁל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית stems only from the intrigues of the animal soul.” וְסִיֵּם אַאַמוּ"ר נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן After quoting the above teaching, my revered father, the Rebbe [Rashab], concluded: עַד אָז לֹא יָדַעְתִּי אַז עֶס קעֶן זַיין אַ פְרוּמעֶר נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית “Until then, I did not know that there could be a pious animal soul, וועֶר רעֶדְט נאָךְ אַ חֲסִידִישׁעֶר נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית and even a ‘chassidic’ animal soul….” Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
לַאֲמִירַת וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם כוּ When saying the phrase vahavieinu leshalom, מְחַבְּרִים תְּחִלָּה בּ' הַצִּיצִיּוֹת דִּלְפָנָיו one first gathers together the two front tzitziyos; אַחַר כַּךְ מְצַרְפִים צִיצִית כָּנָף הַשְּׂמָאלִי דְּלַאֲחוֹרָיו to these are added the one from the back left corner אַחַרי זֶה צִיצִית דְּכָנָף הַיָּמִין and then the one from the back right corner. וְאוֹחֲזִים אוֹתָם בֵּין קְמִיצָה לְזֶרֶת דְּיַד שְׂמֹאל All four are then held between the ring finger and little finger of the left hand. נוֹשְׁקִים הַצִּיצִיּוֹת שֵׁשׁ פְּעָמִים The tzitzis are kissed six times: הַיְינוּ בַּאֲמִירַת תֵּיבוֹת: צִיצִית, צִיצִית, לְצִיצִית, אֱמֶת, קַיֶּמֶת, לָעַד when reciting the words tzitzis, tzitzis, letzitzis, emes, kayemes, and laad. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
רַבֵּנוּ בְּסֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים פֶּרֶק ג' אוֹמֵר In chapter 3 of Tanya, the [Alter] Rebbe states כִּי ג' מוֹחִין חַבַּ"ד וְז' מִדּוֹת that the three intellectual faculties of Chochmah, Binah and Daas, and the seven emotive attributes, הֵם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת are an extension of the ten supernal Sefiros. דְּכָל זֶה הוּא בְּנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה All this refers to the nefesh, ruach, and neshamah, שֶׁהֵם הַמִּתְלַבְּשִׁים בְּגוּף הָאָדָם the levels of the soul that are vested in the human body. אָמְנָם עִנְיַן הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ עַל אֱלֹקוּת By contrast, the concept of mesirus nefesh [i.e., the ability to sacrifice oneself] for the sake of G‑dliness — וואָס אַ אִיד נִיט עֶר וִויל אוּן נִיט עֶר קאָן זַיין חַס וְשָׁלוֹם אַ נִפְרָד מֵאֱלֹקוּת meaning that a Jew neither wants nor is able to become severed from G‑dliness זֶהוּ מֵעַצְמוּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא — stems from the very Essence of the [infinite] Ein Sof. שֶׁלְּמַעְלָה מֵעִנְיַן הַסְּפִירוֹת דְּרֵאשִׁיתָם הִיא סְפִירַת הַחָכְמָה. And this [level of Elokus ] transcends [even] the highest of the Sefiros , which is the Sefirah of Chochmah. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
מִפִּתְגָּמֵי אַאַזְמוּ"ר My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], used to say: דעֶר שֵׂכֶל אוּן מִדּוֹת געֶבּוֹי פוּן אַ חָסִיד, אִיז לְפִי עֶרֶךְ זַיין עֶרְשְׁטעֶ יְחִידוּת בַּא זַיין רֶבִּי'ן The intellectual and emotional constitution of a chassid mirrors his first yechidus with his Rebbe. דִי עֶרְשְׁטעֶ יְחִידוּת אִיז לְפִי עֵרֶךְ מְהוּת עַצְמוֹ פוּן אַ חָסִיד The first yechidus reflects the chassid’s essential nature: לְפִי אוֹפֶן מְהוּת עַצְמוֹ אַזאַ סֵדֶר עֲבוֹדָה גִיט אִיהם דעֶר רֶבִּי the path in Divine service that the Rebbe gives the chassid [at that time] corresponds to this essential nature. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
בְּחֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן תּרי"ג In the month of MarCheshvan, 5613 (1852), קָבַע הַצֶּמַח צֶדֶק the Tzemach Tzedek scheduled — מִלְּבַד הַשִּׁעוּרִים הָאַחֵרִים in addition to his other study sessions — שִׁעוּר לִמּוּד עִם אַאַזְמוּ"ר בְּכָל יוֹם שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה a study session with my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], for two-and-a-half hours every day. בְּחוֹרֶף מַתְחִיל מִשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית לַיְלָה In the winter they would begin at ten at night, וּבְקַיִץ מִשָּׁעָה הָרְבִיעִית לִפְנוֹת בּוֹקֶר and in the summer, at four in the morning. שְׁתֵּי שָׁנִים הָיָה הַלִּמּוּד: קַבָּלָה עִם בֵּאוּרֵי חֲסִידוּת For two years, they studied Kabbalah as explained in the teachings of Chassidus. אַחַר זְמַן זֶה — עַד אֱלוּל תּרט"ז, שֶׁאָז נִפְסַק הַשִּׁעוּר After this time, until Elul, 5616 (1856), when this study session ceased, לָמְדוּ סִפְרֵי מֶחְקָר they would study works of medieval Jewish philosophy ( Chakirah ) — הָרַב סְעַדְיָה גָּאוֹן, מוֹרֶה נְבוּכִים, עִקָּרִים, כּוּזָרִי, וְעוֹד R. Saadiah Gaon , Moreh Nevuchim, Sefer HaIkarim, Kuzari, and others — עַל פִּי תּוֹרַת הַחֲסִידוּת as interpreted in the teachings of Chassidus . Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
1 Hayom Yom 18 Sivan - Every Jew must seek the welfare of his fellow to arouse him to teshuvah, 3:00
בִּזְמַן הַזֶּה בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא מַמָּשׁ In this present era of ikvesa diMeshicha, [the generation that can already hear the approaching footsteps of Mashiach, ] הַחוֹבָה עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִדְרוֹשׁ בְּטוֹבַת זוּלָתוֹ every Jew is obligated to seek the welfare of his fellow, בֵּין זָקֵן בֵּין צָעִיר be he an elder or a youth — לְעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה to arouse him to teshuvah, לְמַעַן שֶׁלֹּא יֵצֵא חַס וְשָׁלוֹם מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל so that he will not leave the fold of the Jewish people, שֶׁיִּזְכּוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, לִגְאוּלָה שְׁלֵמָה who, with G‑d’s help, will merit the complete redemption. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
1 Hayom Yom 17 Sivan - Divine service involves transforming physicality into a vessel for G‑dliness 3:00
נִיט הֲנָאָה האָבּעֶן פוּן עוֹלָם הַזֶּה אִין פוּלעֶן זִין Not to derive satisfaction from this world in the fullest sense הוּא רַק הֲכָנָה טוֹבָה לַעֲבוֹדָה is only a good preparatory step toward Divine service. עִנְיַן הָעֲבוֹדָה הוּא לַעֲשׂוֹת הַגַּשְׁמִי כְּלִי לֵאלֹקוּת Divine service itself involves transforming physicality into a vessel for G‑dliness. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
כְּבָר הֶחְלִיטוּ הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ The sages of the early generations — who have been likened to angels — determined long ago אֲשֶׁר רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ הִיא כִּרְפוּאַת הַגּוּף that healing the soul is similar to healing the body. לְכֹל לְרֹאשׁ צָרִיךְ לְסַמֵּן מְקוֹם הַחוֹלִי The first step is to discern the source of the infirmity. אִם הוּא מִצַּד שֶׁחוֹמֶר גּוּפוֹ עָב גַס וּמוּשְׁחָת Does it stem from the body’s physical coarseness and impurity, אוֹ שֶׁהַחִסָּרוֹן הוּא בְּכֹחוֹת נַפְשׁוֹ or from the attributes of the soul שֶׁיֵּשׁ לָהּ נְטִיּוֹת לְעִנְיָנִים רָעִים כְּמוֹ גַּאֲוָה, שֶׁקֶר וְכַדּוֹמֶה that incline toward undesirable traits such as pride and falsehood? אוֹ שֶׁמְקוֹר הַחוֹלִי הוּא בְּהָרְגִילוּת Perhaps the infirmity stems from bad habits שֶׁמִּפְּנֵי רוֹעַ הַחִנּוּךְ אוֹ רוֹעַ הַסְּבִיבָה בָּא לִרְגִילוֹת רָעוֹת that result from a faulty education or negative surroundings. עַד אֲשֶׁר לֹא יִתְבָּרְרוּ פְּרָטֵי מְקוֹם הַחוֹלִי וְסִבַּת אֲחִיזַת הַמַּחֲלָה Until the source of the infirmity and the reason it has taken hold become clear, אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל בִּרְפוּאָתוֹ it is impossible for healing to begin. כִּי אִם לְסַדֵּר אוֹפֶן הַנְהָגָה יְשָׁרָה בְּכָל הַדְּבָרִים בְּמַה שֶׁיַּעֲשֶׂה וּבְמַה שֶׁיִּמְנַע אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם What is possible is to adopt a proper path of conduct in all matters: what one should and should not do, בְּוַעֲשֵׂה טוֹב בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת קְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה קִנְיַן מִדּוֹת טוֹבוֹת both by “doing good”3 — observing the mitzvos, setting regular times for Torah study, and acquiring positive character traits — וּבְסוּר מֵרַע and by “turning away from evil.” אָמְנָם מַה שֶׁנָּחוּץ בְּיוֹתֵר הוּא The most important thing, however, שֶׁיְּעוֹרֵר הַחוֹלֶה בְּעַצְמוֹ שְׁנֵי עִנְיָנִים is for a sick person to arouse within himself two realizations: א) לֵדַע שֶׁהוּא חוֹלֶה וְיִכְסוֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְרַפְּאוֹת מֵחָלְיוֹ (a) an awareness that he is sick, and a desire and a yearning to be cured of his illness; ב) הַיְדִיעָה שֶׁיָּכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת (b) the knowledge that he can be cured, וְהַתִּקְוָה וּבִטָּחוֹן גָּמוּר כִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ יִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ and the hope and absolute trust that with G‑d’s help, he will be cured. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
בִּתְחִלָּה הָיָה רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל אוֹמֵר דְּרוּשִׁים קְצָרִים בִּמְאֹד At first, the Alter Rebbe would deliver very short teachings מַרְעִישֵׁי הַלֵּב וּמַלְהִיבִים מְאֹד that would arouse the heart and inflame it with spiritual emotion. "וְנִקְרְאוּ בְּשֵׁם "דְּרָכִים These were called derachim (“paths”). אַחַר כַּךְ נִקְרְאוּ "אִגְּרוֹת" וְהֵם אֲרוּכִּים יוֹתֵר Later, his teachings became longer and were called igros (“letters”) . "אַחַר כַּךְ הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁנִּקְרְאוּ "תּוֹרוֹת The teachings were further developed and were called Toros. וְהֵם שָׁרְשֵׁי הַדְּרוּשִׁים שֶׁבְּתּוֹרָה אוֹר וְלִקּוּטֵי תּוֹרָה These became the root and core material for the maamarim in Torah Or and Likkutei Torah. "אַחַר כַּךְ אֲרוּכִּים מְעַט יוֹתֵר וְנִקְרְאוּ "כְּתָבִים Later they became slightly longer, and were called kesavim (“writings”). וְהֵם בְּבֵאוּר בַּהֲשָׂגָה רְחָבָה לְפִי עֶרֶךְ These included explanations that allowed for relatively thorough comprehension. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
בִּלְבִישַׁת טַלִּית קָטָן בַּבּוֹקֶר When putting on a tallis katan in the morning — בְּיָדַיִם נְקִיּוֹת וּבְמָקוֹם שֶׁמּוּתָּר לְבָרֵךְ if one’s hands are pure and he is in a place where it is permitted to recite a blessing — "מְבָרְכִים "עַל מִצְוַת צִיצִית he should conclude the blessing with the words, …al mitzvas tzitzis, כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּטַלִּית קָטָן שֶׁלָּנוּ שִׁעוּר עִטּוּף since a tallis katan of the kind we wear is not large enough to enable one to enwrap himself in it. אִם אָסוּר לְבָרֵךְ If [while dressing in the morning one is in a place where] it is forbidden to recite a blessing, אֲזַי קוֹדֶם הַתְּפִלָּה then before [one starts] the Morning Service אִם אֵינוֹ לוֹבֵשׁ טַלִּית גָּדוֹל if one does not wear a tallis gadol [while praying], יְמַשְׁמֵשׁ בְּד' צִיצִיּוֹתָיו וִיבָרֵךְ אָז he should handle the four tzitziyos and recite the blessing [ …al mitzvas tzitzis ] at that time. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
הַצֶּמַח צֶדֶק חִבֵּר כַּמָּה נִגּוּנִים The Tzemach Tzedek composed several niggunim. לִמּוּדוֹ הָיָה בְּקוֹל וְנִגּוּן He would study aloud and melodiously. וְלִפְעָמִים הָיָה מַפְסִיק בְּאֶמְצַע לִמּוּדוֹ At times he would pause in the midst of his study, אוֹ כְּתִיבָתוֹ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים אוֹ שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת or in the midst of writing Chassidus or a halachic responsum, וּמְנַגֵּן אֵיזֶה נִגּוּן and would sing a niggun. אַאַזְמוּ"ר סִפֵּר My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], related אֲשֶׁר מִקּוֹל נִגּוּנוֹ שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק that from the tone of the niggun the Tzemach Tzedek was singing, הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה הוּא עָסוּק בְּאוֹתָה שָׁעָה he could tell the subject he was involved in at that time. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
בְּבִרְכַּת שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ In the blessing Shehakol nih’yah bidvaro, נִהְיָה הַיוּ"ד בְּקָמַץ וְלֹא בְּסֶגּוֹל the yud of the word nih’yah should be pronounced with a kamatz and not with a segol. אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in a letter: אֱהוֹב אֶת הַבִּקּוֹרֶת “Love criticism, כִּי הִיא תַעֲמִידְךָ עַל הַגּוֹבַה הָאֲמִתִּי for it will place you on a truly high level.” Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר From a sichah of my revered father, the Rebbe [Rashab]: אִין דעֶר עֲבוֹדָה פוּן עֲבוֹדַת ה' עַל דֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת In avodas HaShem that is practiced according to the teachings of Chassidus, זַיינעֶן פאַראַן אַלעֶ מַדְרֵגוֹת we find all levels…. דִי דַרְגָא פוּן מֵת בּאַדאַרף קֵיין סַךְ הֶסְבֵּר נִיט האָבּעֶן The level of a “corpse” needs little explanation. עֶס אִיז אָבֶּער אוֹיךְ פאַראַן — תּוֹדָה לָאֵ-ל — תְּחִיַּת הַמֵּתִים אִין עֲבוֹדָה רוּחָנִית There is also, however, a Resurrection of the Dead in one’s Divine service (thank G‑d!). אַ מֵת אִיז קאַלט A corpse is cold. עֶס אִיז נִיטאָ אַזאַ קאַלטעֶ זאַךְ ווִי שֵׂכֶל הַטִּבְעִי אוּן שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי Now, there is nothing colder than the natural, mortal intellect. אוּן וועֶן דעֶר שֵׂכֶל הַטִּבְעִי פאַרשְׁטעֶהט אַ הֲשָׁגָה אֱלֹקִית Yet, when a person’s natural intellect grasps a G‑dly concept אוּן דִי מִדּוֹת שֶׁבַּשֵׂכֶל וועֶרעֶן נִתְפָּעֵל אוּן געֶרִירְט פוּן דעֶם געֶשְׁמאַק שִׂכְלִי and the emotions within it become excited and motivated by that concept’s sweetness — אִיז דאָס דעֶר אֱמֶת'עֶר תְּחִיַּת הַמֵּתִים that is truly a Resurrection of the Dead. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 39 of the Omer מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן [On] Shabbos Mevarchim, Sivan [it is our custom] אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה to recite the entire Book of Tehillim early in the morning יוֹם הִתְוַעֲדוּת and to hold a farbrengen on that day. לִשְׁלִישִׁי עוֹלֶה הַבַּעַל קוֹרֵא, וּמֵעַצְמוֹ [In years in which Parshas Bechukosai is read alone,] the third aliyah is customarily taken by the baal koreh, on his own initiative. אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים [After the Torah Reading,] the passage beginning Av HaRachamim is recited. אִם בְּחוּקּוֹתַי תֵּלֵכוּ [It is written:] “If you will follow My statutes.” אִם זֶה הוּא לְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים G‑d is pleading here with the Jewish people: כְּמַאֲמַר רַזַ"ל, שֶׁכַּוָּנָתוֹ הַלְוַאי בְּחוּקּוֹתַי תֵּלֵכוּ Our Sages say that the intention [of the plea] is “If only you would follow My statutes!” וְזֶה שהקב"ה כִּבְיָכוֹל, מִתְחַנֵּן לִפְנֵיהֶם שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת הַתּוֹרָה The fact that G‑d entreats the Jews, as it were, to observe the Torah, זֶה עַצְמוֹ מְסַיֵּעַ וְנוֹתֵן כֹּחַ לָאָדָם שֶׁיַּעֲמוֹד בִּבְחִירָתוֹ הַטּוֹבָה in itself helps and empowers a person to stand firm in his positive choices. וְעוֹד זֹאת אֲשֶׁר בְּחוּקּוֹתַי תֵּלֵכוּ דְּנַעֲשֵׂית הַנְּשָׁמָה מְהַלֵּךְ Moreover, [the phrase Im bechukosai teileichu, here translated as “If you will follow My statutes,” literally means, “If you will walk in My statutes”]. [This implies that] by walking along the path of the Torah, the soul becomes a mehalech (lit., “one who walks” ). * בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ תִּתְגַּלֶּה מַעֲלַת הַפְּשִׁיטוּת וְהַתְּמִימוּת שֶׁיֵּשׁ בַּעֲבוֹדָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים When Mashiach comes, the value of the simplicity and artless devotion of the common folk, שֶׁמִּתְפַּלְלִים וְאוֹמְרִים תְּהִלִּים בִּתְמִימוּת. who pray and recite Tehillim with heartfelt sincerity, will be manifest. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 38 of the Omer רֵאשִׁית הַיְרִידָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן The first stage in a person’s spiritual decline (Heaven forbid) הוּא הֶעְדֵּר הָעֲבוֹדָה בִּתְפִלָּה is a lack of effort when serving G‑d in prayer. עֶס וועֶרט אַלץ טְרוּקעֶן אוּן קאַלט Everything becomes parched and cold. דִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלוּמָּדָה וועֶרט שׁוֹין אוֹיךְ שְׁוועֶר Even the routine performance of mitzvos 1 becomes burdensome. מעֶן אַיילט One hurries [through their observance] מעֶן וועֶרט אָן דעֶם געֶשְׁמאַק אִין תּוֹרָה and loses a taste for Torah study. וְהָאֲוִיר מִתְגַּשֵּׁם The very atmosphere becomes more materially oriented. וּמוּבָן הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ כְּלָל לִפְעוֹל עַל הַזּוּלַת And it goes without saying that a person in such a state cannot positively influence others at all. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 37 of the Omer פַּעַם אַחַת הִתְוַעֲדוּ חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים — בִּשְׁנַת תּקמ"ד-ז Once, at some time in the years 5544-5547 (1784-1787), a group of early chassidim who were farbrengen together וְתוֹכֶן שִׂיחָתָם הָיָה spoke of דעֶר רֶבִּי — רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — האָט אוֹיפגעֶטאָן וואָס מעֶן אִיז נִיט עֶלעֶנט how their Rebbe, the Alter Rebbe, had done away with solitude. אַמאָל, אִיז דעֶר רֶבִּי — דעֶר רָאשׁ מְתִיבְתָּא אוּן גָּאוֹן — געֶוועֶן עֶלעֶנט In previous eras, a Rebbe — a rosh yeshivah or a gaon — was alone, אוּן דִי תַּלְמִידִים זַיינעֶן געֶוועֶן עֶלעֶנט and his disciples were alone. דעֶר דֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת וואָס דעֶר רֶבִּי האָט מְיַיסֵּד געֶוועֶן The path of Chassidus blazed by the Alter Rebbe אִיז דעֶר גְרוֹיסעֶר גֶ-טלִיכעֶר אוֹיפְטוּ brought about an awesome G‑dly innovation: וואָס דעֶר רֶבִּי אִיז נִיט עֶלעֶנט אוּן חֲסִידִים זַיינעֶן נִיט עֶלעֶנט the Rebbe is not alone and the chassidim are not alone. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 36 of the Omer עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לָדַעַת Every individual should know כִּי הוּא יִתְבָּרֵךְ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית that G‑d, with His precisely-focused Providence, נוֹתֵן לְכָל אָדָם הָאֶפְשָׁרוּת grants everyone the opportunity לְהָבִיא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן יִתְבָּרֵךְ מִן הַכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל to bring His sublime Will from the potential to the actual, בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת by observing the mitzvos וּבְחִזּוּק הַיַּהֲדוּת וְתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה and by fortifying Jewish practice and [the study of] our holy Torah בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא at all times and places. וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בַּעֲבוֹדָתוֹ The matter depends only on one’s efforts. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 35 of the Omer נִיטָא בַּא וועֶמעֶן אִיבּעֶרנעֶמעֶן זִיך. We have no one to pamper us: מעֶן בּעֶדאַרף האָרעֶוועֶן we must labor. מִיט סַבְלָנוּת אוּן קִרוּב הַדַּעַת קעֶן מעֶן, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, אַלס דוּרכזעֶצעֶן With patience and brotherly understanding we can — with G‑d’s help — overcome all obstacles. מִיט בִּטּוּל הַזּוּלַת וְהַגְבָּהַת עַצְמוֹ וועֶרט מעֶן חָלִילָה אַלץ אָן By belittling another and exalting oneself, one loses everything, Heaven forbid. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 34 of the Omer חֲסִידוּת אִיז אַ גֶ-טלִיכעֶר פאַרשׁטאַנד Chassidus is a G‑dly understanding — דעֶר פאַרשׁטאַנד וואָס ווַייזְט דעֶם מעֶנטשְׁן וִוי קלֵיין עֶר אִיז a perspective that shows a person how humble is his station אוּן וִוי גרוֹיס עֶר קעֶן זִיך דעֶרהוֹיבְּן and, [simultaneously,] to what heights he can elevate himself. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 33 of the Omer אֵצֶל אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי הָיָה לג בָּעוֹמֶר מִיָּמִים טוֹבִים הַמְצוּיָּנִים For the Mitteler Rebbe, Lag BaOmer was one of the outstanding festivals. מעֶן פלעֶגט אַרוֹיסגעֶהן אוֹיפְ'ן פעֶלד He would go out to the fields [together with the chassidim]. עֶר פלעֶגט זִיךְ נִיט וואַשׁעֶן He would not partake of bread, אָבּעֶר נעֶהמעֶן מַשְׁקֶה but would say LeChayim over mashke (liquor), וואָס מִצַּד הַבְּרִיאוּת האָט עֶר עֶס נִיט געֶטאָרט even though this was forbidden to him for health reasons. מעֶן האָט דעֶמאָלט געֶזעֶהן אַ סַך מוֹפְתִים [The chassidim present] would witness many miracles, דאָס רוֹב מוֹפְתִים אִיז געֶוועֶן בְּנוֹגֵעַ קִינדעֶר most of which were blessings for couples who wanted to have children. אוּן אַ גאַנץ יאָהר האָט מעֶן געֶוואַרט אוֹיף לג בָּעוֹמֶר People would wait the entire year for Lag BaOmer. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 32 of the Omer אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ [When the eve of Lag BaOmer falls on Shabbos, ] the passage beginning Tzidkas’cha is omitted in the Afternoon Service. בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים בַּבּוֹקֶר — קוֹדֶם הַתְּפִלָּה In the Shema that some people recite in the morning before the Morning Service כְּדֵי לָצֵאת חוֹבַת קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּהּ in order to fulfill their obligation to recite the Shema at the proper time, גַּם כֵּן כּוֹפְלִים ג' הַתֵּיבוֹת the [last] three words are repeated — [as is also done when reciting the Shema in the course of the Morning Service, if one is praying without a minyan ] — "וּמְסַיְּמִים בְּתֵיבַת “אֱמֶת and the word emes is added. בִּקְרִיאַת שְׁמַע דִּתְפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם וְשִׁמּוּשָׁא רַבָּה אֵין כּוֹפְלִים When one recites the Shema while wearing tefillin whose parshiyos are arranged according to the view of Rabbeinu Tam or of Shimusha Rabba, these three words are not repeated, "אֲבָל אוֹמְרִים “אֱמֶת but the word emes is added. ל"ג בָּעוֹמֶר שְׁנַת תּר"ד — לְעֶרֶךְ On Lag BaOmer, around the year 5604 (1844), סִפֵּר הַצֶּמַח צֶדֶק תּוֹרַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב the Tzemach Tzedek relayed the following teaching of the Baal Shem Tov. עֶס שְׁטעֶהט כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ אָמַר ה' צְבָאוֹת “It is written, ‘For you shall be a cherished land, declares the G‑d of Hosts.’ אָט אַזוֹי וִוי דִי גרעֶסטעֶ חֲכָמִים וועֶלעֶן אֵייבִּיג נִיט דעֶרגֵיין דִי גְרוֹיסעֶ, טִבְעִיּוּת'דִיגעֶ אוֹצָרוֹת Just as the wisest minds will never be able to grasp the vast natural treasures וועֶלכעֶ הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ האָט טוֹבֵעַ געֶוועֶן בָּאָרֶץ that G‑d has hidden in the earth, אַז הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר to grasp that ‘everything came from dust,’ אָט אַזוֹי קעֶן קֵיינעֶר נִיט דעֶרְגֵיין דִי גְרוֹיסעֶ אוֹצָרוֹת וואָס לִיגעֶן אִין אִידעֶן so, too, no one can appreciate the treasures that lie hidden within Jews, וואָס זֵיי זַיינעֶן דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶנס בָּרוּךְ הוּא אֶרֶץ חֵפֶץ who are G‑d’s cherished land.” וְסִיֵּם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב The Baal Shem Tov concluded: אִיך וִויל מאַכעֶן פוּן אִידעֶן “I want to bring Jews to the point אַז זֵיי זאָלעֶן געֶבּעֶן דעֶם יְבוּל, וואָס דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶנס בָּרוּךְ הוּא אַ אֶרֶץ חֵפֶץ קעֶן געֶבּעֶן. that they will yield the kind of harvest that G‑d’s ‘cherished land’ can yield.” Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 31 of the Omer אַאַמוּ"ר כְּשֶׁהָיָה נוֹטֵל צִפָּרְנָיו, הָיָה מְעָרֵב עִמָּהֶם קֵיסָם, קוֹדֶם הַשְּׂרֵיפָה When my revered father, the Rebbe [Rashab], would cut his nails, he would put a sliver of wood together with the clippings before burning them. אַאַזְמוּ"ר אָמַר לְהֶחָסִיד ר' אֵלִיָּהוּ אַבּעֶלעֶר R. Elye Abeler, was a chassid of my revered grandfather, the Rebbe [Maharash]. אִישׁ פָּשׁוּט מִצַּד כִּשְׁרוֹנוֹתָיו וִידִיעוֹתָיו [he was] a simple man of scant learning, כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו לִיחִידוּת Once, when he entered his study for yechidus, my grandfather said: אֵלִיָּ' אִיךְ בִּין דִיר מְקַנֵּא “Elye, I envy you. פאָהרסְט אוֹיף מעֶרק You travel to regional fairs and markets זעֶהסט אַ סַך מעֶנשׁעֶן and you meet many people. אִיז וועֶן אִינמִיטעֶן עֵסֶק רעֶדְט מעֶן זִיךְ מִיט יעֶנעֶם פאַנאַנדעֶר אִין אַ אִידִישׁעֶן וואָרט אַ עֵין יַעֲקֹב וואָרט When you’re in the midst of your transactions and you get to talk with someone about a Torah thought or a saying from Ein Yaakov, אוּן מְ'אִיז מְעוֹרֵר אוֹיף לעֶרנעֶן נִגְלָה אוּן חֲסִידוּת and you inspire them to study nigleh and Chassidus, פוּן דעֶם וועֶרט אַ שִׂמְחָה לְמַעְלָה great joy is generated Above. אוּן דִי מעֶקְלעֶרַיי צאָהלט דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר אָפּ בְּבָנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי G‑d pays up the commission for this with blessings of children, health, and livelihood. אוּן וואָס גְרעֶסעֶר דעֶר מאַרק מעֶהר אַרבּעֶט, אִיז גְרעֶסעֶר דִי פַּרְנָסָה And the bigger the market, the more work, and the more livelihood.” Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 30 of the Omer בִּימֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן הָיָה שָׁגוּר בְּפִי הַחֲסִידִים הַפִּתְגָם In the Alter Rebbe’s time, there was a saying common among his chassidim: דעֶר שְׁטִיקעֶל בְּרוֹיט וואָס אִיךְ האָבּ “The piece of bread that I have אִיז עֶר דַיינעֶר ווִי מַיינעֶר is yours just as much as it is mine.” וְהָיוּ מַקְדִּימִים מִלַּת “דַיינעֶר" — דַיינעֶר ווִי מַיינעֶר And they would say “yours” before “mine.” Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 29 of the Omer פֶּסַח שֵׁנִי עִנְיָנוֹ אִיז — עֶס אִיז נִיטאָ קֵיין פאַרפאַלעֶן The message of Pesach Sheni is that “it’s never too late; מעֶן קעֶן אַלעֶ מאָל פאַרִיכְטעֶן one can always correct and make amends” — אֲפִילוּ מִי שֶׁהָיָ' טָמֵא even one who was impure מִי שֶׁהָיָ' בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה or was on a distant path. אוּן אֲפִילוּ “לָכֶם", אַז דאָס אִיז געֶוועֶן בִּרְצוֹנוֹ Indeed, even if he brought himself to such a state willingly, פוּנדעֶסטוועֶגעֶן קעֶן מעֶן מְתַקֵּן זַיין he can nevertheless correct it. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 28 of the Omer בְּמִנְחָה אוֹמְרִים תַּחֲנוּן [On the eve of Pesach Sheni, ] Tachanun is recited in the Afternoon Service. רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — בְּאוֹתָם הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה אוֹמֵר מַאֲמָרִים קְצָרִים — אָמַר In the years during which the Alter Rebbe delivered short maamarim, he once taught: דַּע מַה לְמַעְלָה מִמָּךְ “The phrase, ‘Know what is above you,’ דַּע כִּי כָל מַה שֶׁיֵּשׁ לְמַעְלָה בַּפַּרְצוּפִים וּסְפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת can be interpreted as meaning, ‘Know that what is Above, in the sublime partzufim and Sefiros, הַכֹּל הוּא מִמָּךְ is from you’ — שֶׁתָּלוּי בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם it is dependent upon man’s Divine service.” Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 27 of the Omer אוֹמְרִים בִּתְפִלָּה In the prayer services: מֶנּוּ מַאֲמָר — מֵ"ם שְׁלִישִׁית קְמוּצָה כְּיוֹם כוּ' נֶאֱמַר — מֵם פְּתוּחָה In the phrase מנו מאמר כיום, the third mem should be vocalized with a kamatz. In the phrase ושם נאמר, the letter mem in the word ne’emar should be vocalized with a patach. זָכוּר — בִּמְלאוּפם — כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ In the phrase זכור כי עפר אנחנו, the letter chaf in the word zachur should be vocalized with a melupum. וּנְטַלְתַּנִי — טֵי"ת פְּתוּחָה, לַמֶד בִּשְׁבָא, תָּיו דְּגוּשָׁה פְתוּחָה The word ונטלתני, should be vocalized as follows: The letter tes with a patach, the lamed with a shva, and the taf with a dagesh and a patach. וְאַהֲבָתְךָ לֹא תָסוּר — וְלֹא אַל תָּסִיר In the phrase beginning ואהבתך, the wording to be used is ואהבתך לא תסור and not ואהבתך אל תסיר. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 26 of the Omer אוֹמְרִים בִּתְפִלָּה In the prayer services: וְכֵן — בְּצֵירֵי וְלֹא בְּפַתָּח — שְׁנֵי כְתוּבִים In the phrase וכן שני כתובים, the letter chaf in the word vechein should be vocalized with a tzeirei and not with a patach. חִיִּיתָנִי — בְּקָמַץ וְלֹא בְּפַתָּח — מִיָּרְדִי בוֹר In the phrase חייתני מירדי בור, the letter saf in the word chiyisani should be vocalized with a kamatz and not with a patach. זֶכֶר — זַיִין בְּסֶגּוֹל וְלֹא בְצֵירֵי — רַב טוּבְךָ In the phrase זכר רב טובך, the letter zayin in the word zecher should be vocalized with a segol and not with a tzeirei. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ — בְּפַתָּח וְלֹא בְקָמַץ — כְפִתִּים In the phrase משליך קרחו כפתים, the letter kuf of the word karcho should be vocalized with a patach and not with a kamatz. וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיֶּמֶת The phrase ומלכותו ואמונתו לעד קימת [should be read in its entirety]. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 25 of the Omer נַהֲגִינָן לְהַטְבִּיל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּמֶלַח According to our custom, the piece of bread over which the blessing HaMotzi is recited is dipped into salt three times; וְלֹא לִזְרוֹק הַמֶּלַח עַל הַפְּרוּסָה one does not shake the salt over the bread. יוֹם בּ' דְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת תּרכ"א בִּסְעוּדָּה סִפֵּר הַצֶּמַח צֶדֶק During the festive meal on the second day of Shavuos, 5621 (1861), the Tzemach Tzedek related יוֹם בּ' דְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת תּקנ"ה בִּסְעוּדָּה אָמַר אַאַזְמוּ"ר (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) that during the festive meal on the second day of Shavuos, 5555 (1795), his grandfather, the Alter Rebbe, had said: בְּיוֹם בּ' דְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת תּקכ"ח בִּסְעוּדָּה אָמַר כְּבוֹד קְדוּשַּׁת מוֹרִי וְרַבִּי (הַמַּגִּיד מִמֶּעזרִיטשׁ) “During the festive meal on the second day of Shavuos, 5528 (1768), my Rebbe, the Maggid of Mezritch, וּסְפַרְתֶּם לָכֶם [interpreted the command], U’Sfartem lachem (lit., ‘And you shall count for yourselves’) as follows: וּסְפַרְתֶּם הוּא מִלְּשׁוֹן סַפִּירוּת וּבְהִירוּת The verb U’Sfartem (lit., ‘you shall count’) shares a root with the Hebrew word for the translucent sapphire. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת שֶׁיִּהְיֶה הַלָּכֶם בָּהִיר [Hence, on the non-literal level of interpretation known as derush, this verb implies an additional meaning — ‘you shall make luminous.’] [The object of that verb is] lachem (‘yourselves’). [Thus, on a mystical level, the message of the above command is]: ‘You shall make yourselves luminous!’” וַיִּשָּׁעֵן כְּבוֹד קְדוּשַּׁת אַאַזְמוּ"ר עַל זְרוֹעוֹת קָדְשׁוֹ The Tzemach Tzedek continued: “My revered grandfather, the Alter Rebbe, then leaned on his forearms וַיְשׁוֹרֵר אֶת הַנִּגּוּן שֶׁל ד' בָּבוֹת בִּדְבֵקוּת גְּדוֹלָה and sang the Niggun of Four Themes in a rapt state of intense dveikus. אַחַר כַּךְ הִגְבִּיהַּ אֶת רֹאשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ He then raised his head וַיֹּאמַר — בְּנִגּוּן שֶׁל שְׁאֵלָה and asked in a rhetorical singsong: וּבַמֶּה מְסַפְּרִים אֶת הַלָּכֶם ‘And how do you make yourself luminous?’ וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר אָמַר — בְּנִגּוּן שֶׁל תְּשׁוּבָה He immediately answered his own question, again melodiously: בְּשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת ‘By counting seven perfect weeks — בְּבֵרוּר שֶׁבַע הַמִּדּוֹת by refining the seven primary character traits, שֶׁכָּל מִדָּה וּמִדָּה תִּהְיֶה כְּלוּלָה מִשֶּׁבַע so that each of those character traits is [tempered by being] interconnected with all seven attributes. וְשֶׁבַע הַמִּדּוֹת עַצְמָם יִהְיוּ שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת “‘The seven character traits will then be seven Shabbasos [i.e., they will be Shabbos- like], דְּשַׁבָּת אֵינָהּ צְרִיכָה בֵּרוּר in the sense that Shabbos does not need to be refined.’“ Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
רַבֵּנוּ הַזָּקֵן עָנָה לְאֶחָד בְּהִכָּנְסוֹ לִיחִידוּת The Alter Rebbe once gave the following answer to a chassid in the course of a yechidus: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וועֶרעֶן אָנגעֶרוּפעֶן נֵרוֹת The Jewish people are called lamps. אַ נֵר אִיז כָּלוּל פוּן כְּלִי פְּתִילָה שֶׁמֶן וָאֵשׁ A lamp is comprised of a container, a wick, oil, and fire. מעֶן מוּז אָבּעֶר אָנצִינדעֶן דעֶם אֵשׁ However, we must first kindle the fire; אוּן דעֶמאָלט אִיז דאָס מֵאִיר only then will it shine. בּאַ דִיר אִיז אַ גוּטעֶר נֵר You possess a good lamp, אָבּעֶר עֶס פעֶלט דִיר דעֶר אָנצִינדעֶר but you lack someone to kindle it. דוּרךְ הַכָּאָה בְכֹחַ אִין דעֶם אֶבֶן שֶׁל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית When one forcefully strikes the stone — the animal soul — געֶהְט אַרוֹיס אַ נִיצוֹץ אֵשׁ a spark flies out, וועֶלכעֶר צִינדְט אָן דעֶם אֵשׁ אֱלֹקִי and that kindles the G‑dly fire. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
דִי וועֶלט דאַרף האָבּעֶן טַהֲרַת הָאֲוִיר This world needs to have its air purified, טַהֲרַת הָאֲוִיר אִיז נאָר דוּרךְ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה and this can be accomplished only through the letters of the Torah [that one recites]. דִי אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה זַיינעֶן אַ שְׁמִירָה כְּלָלִית אוּן אַ שְׁמִירָה פְּרָטִית These letters afford both universal and individual protection. חֲלוּקַת הַשִּׁתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה (בְּעַל-פֶּה) אִיז אַ "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ"'דִיקעֶר The division of the Six Orders of the Mishnah (to be studied by heart) fulfills [the mandate to study Torah] “while you walk on your way.” דִי מִשְׁנָה מִשְׁנָיוֹת וואָס מעֶן וועֶט חַזֶרְ'ן Every single mishnah that a person reviews [from memory], וואוּ מעֶן וועֶט זַיין, אִין וואָס פאַר אַ פְּלאַץ מעֶן וועֶט זַיין wherever he may be, וועֶט בּאֶלַייכְטעֶן דִי פאַרְבִּינְדוּנג פוּן יִשְׂרָאֵל מִיט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא lights up the connection between the Jewish people and G‑d. מִשְׁנָה אִיז אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה Significantly, the word Mishnah (משנה) shares the same letters as nashamah (נשמה) — “soul.” עֶס אִיז זֵייעֶר שְׁוועֶר צוּ געֶפִינעֶן דִי וועֶרטעֶר It is difficult to find the appropriate words אוֹיסצוּדרִיקעֶן דעֶם גְרעֶסטעֶן תּוֹעֶלֶת בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרֵךְ to express the great benefit, אִין דעֶר שְׁמִירָה כְּלָלִית אוּן דעֶר שְׁמִירָה פְּרָטִית and the universal and individual protection וואָס דעֶר כְּסֵדֶר'דִיגעֶר חַזֶרְ'ן מִשְׁנָיוֹת וועֶט בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרֵךְ בְּרֵיינגעֶן that will be gained through the constant review of mishnayos. אוּן עֶס פעֶלעֶן אוֹיס דִי וועֶרטעֶר And there are no words צוּ בּאַשׁרַייבּעֶן דעֶם גְרוֹיסעֶן נַחַת רוּחַ to describe the great satisfaction וואָס מעֶן וועֶט פאַרשׁאַפעֶן דעֶם בּוֹרֵא עוֹלָם בָּרוּךְ הוּא that [such review] gives the Creator of the World. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
דעֶר עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי This physical world אִיז אַ געֶמִישׁ פוּן גִנוּנְיָא שֶׁל הקבּ"ה is a mixture of G‑d’s genunya (אַ צוּזאַמעֶנְקוּנפְט וואוּ ה' יִתְבָּרֵךְ כִּבְיָכוֹל קוּמְט זִיךְ צוּזאַמעֶן מִיט דעֶם אָדָם בְּחִיר הַנִּבְרָאִים) (a meeting place in which G‑d unites with man, the choicest of all created beings) אוּן גִנַּת אֱגוֹז (בְּגִמַטְרִיָא חֵטְא) and ginas egoz (“a garden of nut trees” — and the numerical value of egoz equals the numerical value of chet, meaning “sin”). אוּן ה' יִתְבָּרֵךְ גִיט אַ בְּחִירָה חָפְשִׁית צוּם מעֶנשׁעֶן G‑d gives man free choice, אַז דעֶר מעֶנשׁ קעֶן זִיךְ אַלֵיין אוֹיסְקלַייבֶּען אַ וועֶג אִין לעֶבּעֶן so that he can choose his own path in life. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם [Whenever] the Priestly Blessing [is given, the procedure to be followed by each congregant is as follows]: כְּשֶׁאוֹמְרִים תֵּבַת יְבָרֶכְךָ — הַמִּתְבָּרֵךְ רֹאשׁוֹ בְּאֶמְצַע When the kohanim say the word yevarechecha, the recipient of the blessing faces forward; ה' — מֵסֵב רֹאשׁוֹ לִימִינוֹ, שֶׁהִיא שְׂמֹאל הַמְבָרֵךְ when they say A-donai , he turns his head to the right, which is to the left of [the kohanim ] who recite the blessing; וְיִשְׁמְרֶךָ — בְּאֶמְצַע at veyishmerecha he faces forward; יָאֵר — לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁהִיא יְמִין הַמְבָרֵךְ at ya’er he faces left; וכו and so on, [word by word — center, right, center, left, etc.,] שָׁלוֹם — רֹאשׁוֹ בְּאֶמְצַע until when they say shalom, he faces forward. אֲמִירַת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם The prayer beginning Ribono shel olam בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים מְנַגְּנִים דַּוְקָא is said only while the kohanim sing; אֲבָל כְּשֶׁאוֹמְרִים הַתֵּבוֹת צָרִיךְ לִשְׁמוֹעַ when they recite the words of the blessing, one should listen. כְּשֶׁמְּנַגְּנִים לְ"וְיָשֵׂם" אוֹמְרִים רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם... הַצַּדִּיק When they sing the melody that introduces the third to last word, veyasem, the congregation recites the words from Ribono shel olam until hatzaddik; כְּשֶׁמְּנַגְּנִים לְתֵבַת "לְךָ" — וְאִם... אֱלִישָׁע while they sing the melody for lecha, the congregation recites the words from ve’im to Elisha; לְ"שָׁלוֹם" — וּכְשֵׁם... לְטוֹבָה while they sing the melody for shalom, the congregation recites the words from u’keshem to letovah; "כְּשֶׁאוֹמְרִים "שָׁלוֹם" — אוֹמְרִים "וְתִשְׁמְרֵנִי וּתְחָנֵּנִי וְתִרְצֵנִי and while they say shalom, the congregation recites the words vesishmereini, u’sechaneini, vesirtzeini . אַדִּיר בַּמָּרוֹם אוֹמְרִים אַחַר עֲנִיַּת אָמֵן כְּשֶׁעֲדַיִן הַטַּלִית עַל פָּנָיו Each congregant recites the passage beginning Adir BaMarom after having responded Amen [to the last word of the Priestly Blessing], while his tallis is still covering his face. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
בִּשְׁעַת קְרִיאַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם אֶל הַסֵּפֶר תּוֹרָה During the public reading of the Ten Commandments, the congregants stand and face the Torah scroll. אֵין אוֹמְרִים אַקְדָמוּת It is not our custom to recite the hymn beginning Akdamus. הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב The Baal Shem Tov passed away בַּיוֹם הָרְבִיעִי א דְחַג הַשָּׁבוּעוֹת תק"ך on Wednesday, the first day of Shavuos, 5520 (1760). וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּמֶעזִיבּוּשׁ His resting place is in Mezhibuzh. אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן אָמַר עַל זֶה Concerning this, the Alter Rebbe said יוֹם ד, כ בְּכִסְלֵו תקנ"ט בְּפּעֶטעֶרבּוּרג on Wednesday, 20 Kislev, 5559 (1798), in Petersburg: בַּיוֹם הָרְבִיעִי נִטְּלוּ הַמְּאוֹרוֹת “On Wednesday, the luminaries were taken away.” Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 49 of the Omer עֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת תּקנ"ז אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן תּוֹרָה On the eve of Shavuos, 5557 (1797), the Alter Rebbe delivered a teaching וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר גוֹ [on G‑d’s command to Moshe Rabbeinu a few days before the people were to receive the Torah]: “You shall sanctify them today and tomorrow [and they shall launder their garments].” וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר זֶהוּ מִלְמַעְלָה He said: “‘You shall sanctify them today and tomorrow’ is granted from above, אֲבָל וְכִבְּסוּ שִׂמְלוֹתָם דאָס דאַרף מעֶן אַלֵיין but ‘launder[ing one’s] garments’ must be done on one’s own.” דאָס אִיז געֶוועֶן דִי גאַנצעֶ תּוֹרָה That was the entire teaching. דעֶר צֶמַח צֶדֶק האָט מְבַאֵר געֶוועֶן The Tzemach Tzedek pointed out וְקִדַּשְׁתָּם אִיז געֶזאָגט געֶוואָרן צוּ מֹשֶׁה'ן that the command “you shall sanctify” was directed to Moshe. אוּן אִתְפַּשְׁטוּתָא דְמֹשֶׁה בְּכָל דָרָא וְדָרָא Now, there is “an extension of Moshe in every generation” — וואָס זֵיי קעֶנעֶן הֵיילִיג מאַכעֶן דעֶם הַיינט אוּן דעֶם מאָרגעֶן [and these tzaddikim in every generation] have the power to sanctify one’s today and tomorrow. אָבּעֶר מְ'דאַרף דעֶרצוּ וְכִבְּסוּ שִׂמְלוֹתָם In addition, however, “they [i.e., the people at large] must launder their garments” — לְבוּשֵׁי מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וְמַעֲשֶׂה that is, the [soul’s] garments — thought, speech, and action. וואָס דאָס דאַרף מעֶן אַליין And this, every individual must do himself. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 48 of the Omer חַג הַשָּׁבוּעוֹת The festival of Shavuos הוּא זְמַן הַמּוּכְשָׁר לַעֲשׂוֹת הַכּׂל is the perfect time to do everything possible לְטוֹבַת לִמּוּד הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם to advance one’s Torah study and one’s service of G‑d with awe. וְכֵן לְהִתְעַסֵּק בִּתְשׁוּבָה בְּהַנּוֹגֵעַ לְתּוֹרָה Similarly, it is an appropriate time to repent for [failing to study] Torah, בְּאֵין מַפְרִיעַ מִשָּׂטָן הַמְקַטְרֵג since [at that time] the accusing influence of Satan does not interfere — כְּדוּגְמַת זְמַן הַתְּקִיעוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַקָּדוֹשׁ דְּצוֹם הַכִּפּוּרִים similar to the time of the sounding of the shofar on Rosh HaShanah and to the day of Yom Kippur. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 47 of the Omer כְּשֶׁהִסְתַּפְּרוּ בִּימֵי הַגְבָּלָה, קוֹדֶם עֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת, לֹא הָיְתָה רוּחַ אַאַמוּ"ר נוֹחָה מִזֶּה My revered father, the Rebbe [Rashab], did not look favorably on the practice of taking a haircut [at the conclusion of the period of the Omer ] during the [Three] Days of Preparation preceding Shavuos, i.e., before the eve of the festival. הַמְעַיֵּן בְּשִׁטַּת תּוֹסָפוֹת, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל תּוֹרָה (שַׁבָּת פט. א) Whoever analyzes the approach of Tosafos (Shabbos 89a; s.v. Torah) יָבִין שֶׁחַג הַשָּׁבוּעוֹת הוּא זְמַן עֵת רָצוֹן לְמַעְלָה understands that Shavuos is a unique time of Divine favor. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ מַטְרִיד אֶת הַמְקַטְרֵג עַל עַם יִשְׂרָאֵל At that time [in the Heavenly Court] G‑d disconcerts the Accuser of the Jewish people, כְּדוּגְמַת הַטְרָדָתוֹ בְּשַׁעַת הַתְּקִיעוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַקָּדוֹשׁ דְּצוֹם כִּפּוּרִים just as He confuses him when the shofar is sounded on Rosh HaShanah and Yom Kippur. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 46 of the Omer אָנָּא בְּכֹחַ — דְּקַבָּלַת שַׁבָּת — אוֹמְרִים בְּלַחַשׁ In [Friday evening’s welcoming] Kabbalas Shabbos service, the passage beginning Ana Becho’ach is said in a whisper. וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ כו' — בְּקַבָּלַת שַׁבָּת — בַּעֲמִידָה In [Friday evening’s welcoming] Kabbalas Shabbos service, one stands when one reaches the words u’fros aleinu. בִּשְׁנַת תקפ"ט חָל שַׁבָּת פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר ה' בְּסִיוָן In the year 5589 (1829), the Shabbos of Parshas Bamidbar fell on the fifth of Sivan. קוֹדֶם הַדְלָקַת נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת אָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק מַאֲמָר שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ גוֹ' אֲבוֹתָם Before candle-lighting, the Tzemach Tzedek delivered a maamar on the phrase, Se’u es rosh, פֵּרוּשׁ שְׂאוּ כְּפֵרוּשׁ הָרַב אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא מֵעִנְיַן כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ interpreting its first word in the spirit of Ibn Ezra’s comment on the verse, Ki sisa es rosh. וּבֵאוּר הָעִנְיָן שֶׁעַל יְדֵי עֲבוֹדַת הֲאָרַת הַנְּשָׁמָה שֶׁבַּגּוּף He explained that through the Divine service carried out by the ray of the soul that is enclothed in the body, נַעֲשָׂה עֲלִיָה בְּרֹאשׁ וְעֶצֶם הַנְּשָׁמָה כְּמוֹ שֶׁהִיא לְמַעְלָה the apex and essence of the soul as it exists in the spiritual realms is elevated. וְהִסְבִּיר כַּמָּה פְּסוּקִים וּמַאֲמָרֵי זֹהַר וּמִדְרָשׁ [In this context,] he explained several verses and statements of the Zohar and the Midrash. בְּשַׁבָּת בַּצָּהֳרַיִם אָמַר רַבֵּנוּ הַדְּרוּשׁ וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם At midday on Shabbos, he delivered a maamar on the verse beginning Ve’eirastich li leolam, וּבֵאוּרוֹ שֶׁנִּדְפְּסוּ בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה together with an explanation that appears with it in Likkutei Torah. בְּיוֹם א דְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת אָמַר רַבֵּנוּ אֶת הַדְּרוּשׁ וּסְפַרְתֶּם לָכֶם On the first day of Shavuos he delivered a maamar on the verse beginning U’Sfartem lachem, וּבֵאוּרוֹ — שֶׁנִּדְפְּסוּ בְּלִקוּטֵי תּוֹרָה together with an explanation that is appended to it in Likkutei Torah. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי דְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת בִּסְעוּדַּת יוֹם טוֹב אָמַר רַבֵּנוּ אֶת הַדְּרוּשׁ וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא On the second day of Shavuos , during the festive meal, he delivered the maamar that begins, Vehachochmah me’ayin timatzei. וְהוּא בֵּאוּר הַשֵּׁנִי בְּעִנְיַן תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם הַנִּדְפָס בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה This appears in Likkutei Torah as the “second explanation” of the concept of counting fifty days. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 45 of the Omer עַד י"ב בַּחֹדֶשׁ — וְעַד בִּכְלַל — אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן [From the first of Sivan] until the twelfth inclusive, Tachanun is omitted. זְרוֹק חוּטְרָא לַאֲוִירָא אַעִקָּרֵיהּ קָאֵי [There is a maxim of the Sages:] “If you toss a stick into the air, it will land on its base.” נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים הִנְחִילוּ אֲבוֹתֵינוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לִכְבוֹד חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים Our forefathers, our holy Rebbeim, bequeathed “an unbounded inheritance” to the early chassidim — אֲשֶׁר בְּנֵי בְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנוֹתֵיהֶם לְדוֹרוֹתֵיהֶם that their descendants throughout the generations, בְּאֵיזֶה מְדִינָה וּסְבִיבָה שֶׁיִּהְיוּ regardless of country or environment, "יִהְיֶה אֶצְלָם אוֹתוֹ הָ"עִקְּרֵיהּ would always have that fundamental home base — וְהוּא הַמְשָׁכַת פְּנִימִיּוּת הַלֵּב אֶל צוּר מַחְצַבְתּוֹ the heart’s innermost desire to be drawn to the Divine Rock from which it was hewn. לִפְעָמִים הָ"עִקָּרֵיהּ" מְכוּסֶּה וְנֶעְלָם בְּכַמָּה לְבוּשִׁים This home base may be layered and hidden under several coverings. וְזֹאת הִיא עֲבוֹדַת הֶחָפֵץ בַּחַיִּים It is thus the life-task of whoever “desires life” לְהָסִיר אֶת הַכִּסּוּיִם to remove those coverings — וּלִקְבּוֹעַ לוֹ זְמַנֵּי לִמּוּד בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת to fix regular times for the study of Chassidus, וְלִנְהוֹג בְּמִנְהֲגֵי עֲדַת הַחֲסִידִים and to observe the customs of the chassidic community. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 44 of the Omer עֲלִיַּת הַנְּשָׁמָה הִיא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם בְּהַג' תְּפִלוֹת The soul ascends three times a day, during each of the three prayer services. וּבִפְרָט נִשְׁמַת הַצַּדִּיקִים דְּיֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל This is especially true of the souls of tzaddikim, of whom it is said, “They proceed from strength to strength.” וְדָבָר וַדַּאַי It is certain אֲשֶׁר בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם קָדוֹשׁ הֱיוֹתָם that at all times and in every holy place they may be, נוֹשְׂאִים רִנָּה וּתְפִלָּה they offer supplication and prayer בְּעַד הַמְקוּשָּׁרִים אֲלֵיהֶם וְאֶל פְּקוּדָּתָם וְשׁוֹמְרִים פִּקּוּדֵיהֶם for those who are bound to them and to their directives, and to those who carry out their directives — וּבִפְרָט בְּעַד תַּלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם especially their students and their students’ students — לְהִוָּשֵׁעַ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת that they be delivered materially and spiritually. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 43 of the Omer בְּאַחַד הַחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה שֶׁרָאָה הַצֶּמַח צֶדֶק אֶת רַבֵּנוּ הַזָּקֵן In one of the nighttime visions in which the Tzemach Tzedek saw [his maternal grandfather,] the Alter Rebbe, בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ within thirty days of the latter’s passing, אָמַר לְפָנָיו הַמַּאֲמָר עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד [the Alter Rebbe] delivered a maamar [based on the teaching of the Mishnah ], “The world stands on three things….” אַחֲרֵי הַמַּאֲמָר אָמַר לוֹ After delivering the maamar, the Alter Rebbe [quoted and interpreted a Talmudic teaching]: אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה — זֶהוּ אִמְךָ “‘When a man gives seed first, a female is conceived.’ This alludes to your mother. אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר — זֶהוּ אַתָּה ‘When a woman gives seed first, a male is conceived.’ This refers to you.” Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 42 of the Omer אַאַמוּ"ר סִפֵּר My revered father, the Rebbe [Rashab], related שֶׁשָּׁמַע מֵאָבִיו that he heard from his father, [the Rebbe Maharash,] בְּשֵׁם הַצֶּמַח צֶדֶק שֶׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ הַזָּקֵן that the Tzemach Tzedek heard the Alter Rebbe שֶׁהָיָה קוֹרֵא אֶת עַצְמוֹ referring to himself בְּשֵׁם בֵּן לְהָרַב הַמַּגִּיד as the son of the Maggid of Mezritch וּבְשֵׁם נֶכֶד לְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב and the grandson of the Baal Shem Tov. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 41 of the Omer קוֹדֶם צִוּוּי הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ Before the commandment, “You shall surely reprove [your fellowman],” כְּתִיב וְלֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ it is written, “Do not hate your brother [in your heart],” כִּי זֶהוּ תְּנַאי מוּקְדָּם לְהוֹכָחָה for this is a necessary prerequisite for rebuking one’s fellowman. וְאַחֲרֵי זֶה כְּתִיב וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא The same verse continues, “but do not bear a sin because of him.” שֶׁאִם לֹא פָּעֲלָה הַהוֹכָחָה That is, if the reproof is ineffective, בְּוַדַּאי אַתָּה הָאָשֵׁם it is certainly you who are to blame, שֶׁלֹּא הָיוּ דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב. for your words did not come from your heart. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
T
The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman
Day 40 of the Omer מִמַּאֲמָרֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן בִּשְׁנַת תקנ"ה בְּליאָזנאָ The Alter Rebbe delivered the following maamar in Liozna in the year 5555 (1795): שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה “The reward for a mitzvah is a mitzvah.” הַמִּצְוָה בְּעֶצֶם עַצְמוּתָהּ הִיא הַשָּׂכָר The very essence of the mitzvah is itself the reward for the mitzvah. וְהִתְגַלּוּת הָעַצְמוּת תִּהְיֶה לֶעָתִיד This essence will be revealed in the Ultimate Future. אֲבָל זֶהוּ הַקֶּרֶן קַיֶּמֶת שֶׁל הַמִּצְוָה That is [only] the principal of the mitzvah, which is preserved [for the future]. אָמְנָם פֵּירוֹתֶיהָ אָדָם אוֹכֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה However, the fruits of the mitzvah (i.e., its side benefits) are enjoyed by a person in This World. וְהוּא בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה בְּעִנְיָנָהּ [This applies] to every mitzvah, each in its own way. דְכַאֲשֶׁר צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר הוּא נַעֲנֶה When [the person who fulfills the mitzvah ] needs its particular influence, he receives it. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
به Player FM خوش آمدید!
Player FM در سراسر وب را برای یافتن پادکست های با کیفیت اسکن می کند تا همین الان لذت ببرید. این بهترین برنامه ی پادکست است که در اندروید، آیفون و وب کار می کند. ثبت نام کنید تا اشتراک های شما در بین دستگاه های مختلف همگام سازی شود.
Daily Deals
Daily Deals
Player FM - برنامه پادکست
با برنامه Player FM !
با برنامه Player FM !
))
