גיקנולוג'י - פרק 5: סיליקון וטרנזיסטורים

Geeknology גיקנולוג'י

אני מזמין אתכם לצאת רגע למסע בזמן ביחד, למחצית הראשונה של המאה ה-20. בשנים האלו כבר היה חשמל, אבל לא הייתה אלקטרוניקה, אם הייתם רוצים ליצור קשר עם הצד השני של העולם לא היה זום, בטח שלא סלולר ואפילו טלפונים קוויים היו דבר נדיר. אם הייתם רוצים ליצור קשר עם מדינה אחרת או אפילו עם קצת רחוקה במדינה שלכם, הייתם צריכים לגשת לתחנת הטלגרף הקרובה למקום מגוריכם, שם הייתם צריכים להכתיב לפקיד את ההודעה שתרצו להעביר, הייתם צריכים לחשוב להעביר הודעה בצורה מתומצתת כי זה דבר יקר. הפקיד היה מעביר את ההודעה במורס לתחנת היעד, שם היה מפענח והאדם שההודעה מיועדת לו היה צריך לגשת "לקחת" אותה. באותם שנים הרדיו היה מכשיר גדול ומסורבל שלא היה ניתן להסתובב איתו בחוץ. טלפון קווי היה במקומות גדולים והיה מוגבל מאוד לשימוש כיוון שהיה צריך להיות מחובר פיזית למכשיר היעד, גם ככה כמעט ולאף אחד לא היה. לא היה ניתן באותם ימים למדוד דופק במדויק, לא היו א.ק.ג, קוצבי לב, GPS, ובעצם כל מה שהופך את העולם שלנו למה שהוא היום, כל כך נגיש ונוח לא היה קיים!

מכאן שהיסטוריונים ומדענים החליטו שכנראה ההמצאה הכי חשובה במאה ה-20 היא הטרנזיסטור. הרכיב האלקטרוני הקטן הזה הוא הבסיס שמאפשר את כל המותרות והנוחות שאנו רגילים אליהם היום, הכל.

כל הטכנולוגיה שלנו כיום מבוססת על חומר פשוט הנמצא בטבלה המחזורית ושמו סיליקון. זהו יסוד כימי שמספרו 14, כלומר בעל 14 פרוטונים ו-14 אלקטרונים. זהו היסוד ה-8 בתפוצתו ביקום לפי מסה ושני בעולם ונפוץ מאוד בחול, למרות שכמעט אף פעם לא מופיע בצורתו הטהורה ונדרש תמיד זיקוק וטיהור שלו.